השבוע נפרדנו מצחי, בן 17.5, החבר הוותיק ביותר בפרויקט הקשישים הנטושים שלנו

צחי הגיע אלינו לפני כשנתיים וחצי, בגיל 15, לאחר שהוצל על ידי עמותת למען הכלבים שבצל.

הוא היה עיוור וחירש ובשל שבר ישן שהוזנח בעברו – דידה על שלוש רגליים ואת הרביעית נשא באוויר, מקופלת.

במשך חודשים רבים לא יכולנו אפילו ללטף אותו. להערכתי קישר מיידית כל מגע – עם כאב. רק אחרי חודשים רבים של נסיונות עדינים הוא התרצה והסכים שניגע בו, בכל יום קצת יותר, ואז גם גילה שמגע יכול להיות נעים ואפילו משמח.

היו לו פה חיים טובים ונוחים, אני מקווה. ממש עד יומו האחרון הוא נהנה לטייל בגינה, לאכול המון ולהתמסר לגירודי אוזניים.

נוח בשלום, צחי קטן. מקווה ששימחנו אותך כמו ששימחת אתה אותנו